שפי שפס  1948 - 2015

תּוֹדָה לָכֶם שִׁירַי

כְּמוֹ חַיָּלִים נֶאֱמָנִים

אַתֶּם עֵרִים אִתִּי בַּלַּיְלָה

יַחַד אֲנוּ בַּמִשְׁמֶרֶת

 

אַתֶּם בּוֹקְעִים מִן הַחֹשֶׁךְ

סְפֻגֵּי עֲלָטָה

 חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ תַּגִּיעוּ

הֶגֶה לֹא יִשָּמַע

 

אֲבָל בְּעֵינֵי רוּחִי

אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הַמִּלִּים

תְּחִילָה שִׁבְרֵי דְּבָרִים

אַחֲרֵיהֶםיָבֹא גַּם פֵּשֶר

 

וְאִם אֶתְקַשֶּה לְהָבִין

גַּחְלִילִיוֹת תַּדְלִיקוּ לִי

אוֹרוֹת קְטַנִּים שֶׁל נְחִיתָה

מַסְלוּל שֶׁל חֲרוּזִים

 

לָרֹב אַתֶּם קוֹדְרִים

לְעִתִּים עוֹטִים שִׂמְחָה

נִצְבָּעִיםבִּנְקוּדוֹת חֵן

חִירִיק צֵירֶה וְגַם סֶגּוֹל

 

בַּבֹּקֶר כְּבָר מוּכָן הַשִּיר

יֻנְצַח הוּא בַּמִרְשֶׁתֶת

תּוֹדָה לָכֶם שִׁירַי

תִּשָּאֲרוּ פֹּה אַחֲרַי