לְכָל אחד יש את השפי שלו

זה של משפחתו וזה של כל השאר

לְכָל אחת יש את השפי שלה

אותו תחבק חיבוק אהבה

  

----

  

לְכָל אחד יש את השפי שלו

המיוחד הבלעדי ורק רק שלו

את שפי המֶחָלֶץ

את שפי התוֹמֶך

את שפי החֶמלָה

ואת שפי התבוּנה

  

----

  

לְכָל אחד אין עוד את השפי שלו

כולם אהבו את הענק שקרס

אין עוד תומך נֶעֵלָם המָכְוְן

  

----

  

שקטו המים שקטה הרוח

רָפֶה המִפרשׂ

חדלה הספינה מִשוּט

נדם הקְבַרְנִיט

הקברניט שנדם

 

שלום שפי, אני כותב לך מכתב, זהו מכתב שלא ישלח, אני מקריא אותו בקול כשאני חורג מן הכלל שאין משבחים אדם בפניו.

 

אני חש שאתה עדיין לידי, וממש כמו כולם אני עדיין לא מפנים שהלכת.

נראה לי שאתה מביט סביבך במבטך הטוב והמבין מניד את היד בתנועה מעלה כאילו אומר בצנעה האופיינית לך: ״טוב דבר, אבל למה לפני כולם״?

 

שפי, תמיד אתה אומר שידידות וחברות צריך לתחזק, צריך לשמוע ולהקשיב לזולת, מה הפלא שיש לך כל כך הרבה חברים אוהבים. היחודיות שלך, וסלח לי אם אני מביך אותך מעט, היא יכולת מופלאה ליצור חברות אמיצה המושתת  על נתינה ללא גבולות, יושר, הגינות, ומוסר.

 

איזה כשרון כתיבה נהדר היה חבוי אצלך עד לא מזמן, כל כך נהנתי מהסיפורים השנונים ומהשירה היפה שלך, בינינו, להיות כן איתך, חלק מהשירים כואבים ולא קלים אבל מלאים מסרים ורגישות.

 

אני מבין שבשנים שעברו לא היה לך זמן לכתוב, ברור, היית חייב להמשיך להשקיע מרץ במגוון הפעילויות התזזיתי שלך. 

 

אתה ממשיך לעזור לכל מי שמבקש עצה חכמה, אתה הוגה רעיונות, מכוון, לא נח לרגע.

 

נותן ונותן ולא חדל לתת! אבל לא לעצמך!!!

 

לבטח שאלת את עצמך לא פעם מדוע אין יממה בת יותר מ-24 שעות, אני משער שהיית ממצא גם יממה כזו עד תום.

 

אני שוב מרגיש לא נוח לי שאני מרעיף עליך שבחים בפרהסיה, אבל אין לי ברירה, אני לא יודע מתי נפגש ואני מרגיש שאני חייב להעביר אליך כאן ועכשיו את הרגשתי ומחשבותיי, כי לא יהיה לי איתך זמן אחר.

 

שפי, מה לעשות, התעורר בי צורך חברי לכתוב ולספר לך אישית בתמציתיות מה דעתי על רגישותך לזולת, על הענווה ,על הצניעות שלך ועל חוכמת האדם שבך.

 

ההתעלות החברית שלך ריגשה אותי כשקראתי את השיר שכתבת ״יש אנשים״, פתאום הבנתי שבלי משים הרי אתה כותב עליך, על עצמך !

 

ולעצם העניין שפי אחי, חשבתי לכתוב לך מכתב קצר, יצא קצת ארוך. מתנצל.

 

כשאתה קורא את מכתבי אתה בטח חושב בדרכך הטובה:

״רצה לדבר, בסדר, אקשיב״.

 

המתן עוד רגע, אני כבר מסיים. אף אחד לא יכול להתכחש לעובדה שנעלמת לבלי שוב וכמו שציינתי קודם במכתבי, אני ממש לא יודע מתי ניפגש.

 

חשוב לי שבינתיים תדע שאתה שלימדת את כולם שחברות זה ערך מוסרי דו-סיטרי, אתה זה שנתת לי ולאחרים את כל הטוב שלך.

מילים שיוצאות מן הלב

 

  יעקב פורת - 19 באפריל  2015

  יעקב פורת - 18 במאי 2015

​מכתב לחבר

שפי אהובנו, השארת לנו מורשת ערכית ענקית, נוח על משכבך בשלום.

© כל הזכויות שמורות 2020 - 2015 יצירות שפי שפס