(קִדּוּשִׁין (נֹסַח עַדְכָּנִי

קִדּוּשִׁין (נֹסַח עַדְכָּנִי)

הוּא כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וּמִלְמֵל:

הַתִּנָּשְׂאִי לִי ?

קוּם, אֲנִי צְרִיכָה גֶּבֶר זָקוּף

שֶׁמְּדַבֵּר בְּקוֹל רָם וְגָבֹהַ

הוּא הִזְדַּקֵּף וְאָמַר:

הַתִּתְּנִי לִי אֶת יָדֵךְ ?

לָמָהּ רַק יָדִי

עֲלֶיךָלִשְׁאֹף לִגְדּוֹלוֹת

הוֹצִיא טַבַּעַת מִקֻּפְסָא

וְאָמַר:שָׁוָה פְּרוּטָה

מָתְחָה אֶצְבַּע מוֹרָה וְאָמְרָה:

בִּשְׁבִילִי רַק זָהָב טָהֹר

עָנַד הַטַבָּעַת עַל אֶצְבָּעָהּ

וְשָאַל: מְקֻדֶּשֶׁת ?

עוֹד לֹא, אָמְרָה

אַחֲרֵי חֲתוּנָה וְדִירָה

וְכָךְ עָמַד מוּלָהּ

קְבַל עָם וְעֵדָה גְּדוֹלָה

וּבֵרַךְ בְּקוֹל רָם

הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶת לִי:

בְּטַבָּעַת זָהָב טָהֹר

וּבִשְׁטָר חוֹזֶה מָמוֹן

וּבְנוֹכְחוּת אֶלֶף עֵדִים

וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקַיָּם

לִכְבוֹד הַכַּלָּה

הוֹד מַעֲלָתָה

סוֹף סוֹףנִתְרַצְתָּה

וְנֹאמַר אָמֵן