ספר ילדים - "גשם מקומי" - מסיפורי שפי שפס

ספר ילדים - "גשם מקומי"

אַבָּא שֶל לִיאוֹר הוּא חַזַּאי מֶזֶג אֲוִיר

הוּא מִסְתַּכֵּל בְּמַפּוֹת הַשָּׁמַיִם

וְיוֹדֵעַ לְהַגִּיד אִם יִהְיֶה חַם אוֹ קַר,

לְאֵיזֶה כִּוּוּן יְנַשְּבוּ הָרוּחוֹת

אִם תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ יִהְיֶה מְעֻנָּן

וְהַכִי חָשוּב – אִם יֵרֵד גֶּשֶם

לִיאוֹר מְאֹד אוֹהֵב גֶּשֶם

הוּא שָׂמֵחַ שֶיוֹרְדוֹת טִפּוֹת מֵהַשָּמַיִם

שֶיֵּש רֵיחַ טוֹב בַּאֲוִיר

וְאֶפְשָר לְקַפֵּץ בַּשְּלוּלִיּוֹת עִם מַגָּפַיִם

אַבָּא הִסְבִּיר לוֹ שֶיֵּש הַרְבֵּה סוּגֵי גֶּשֶם

לְמָשָל: סוּפָה, מִמְטָרִים וְגֶשֶם מְקוֹמִי

"אַבָּא", שָאַל לִיאוֹר,

"אֲנִי לֹא מֵבִין מַה זֶה גֶּשֶׁם מְקוֹמִי,

אֵיךְ יוֹדֵע הַגֶּשֶׁם בְּאֵיזֶה מָקוֹם לָרֶדֶת?"

אַבָּא חִיֵּךְ וְאָמַר לוֹ:

"אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר וְתָבִין"

לִיאוֹר אָהַב אֶת הַסִּפּוּרִים שֶל אַבָּא

וּבִּמְיֻחָד אֶת הַסִּפּוּרִים שֶבָּהֶם אַבָּא מְחַיֵּךְ

וְזֶה הַסִּפּוּר:

בֹּקֶר אֶחָד נָשְבָה רוּחַ קָרָה מֵעַל הַיָּם

וְהִתְחִילָה לִדְחֹף עָנָן לְכִוּוּן הַיַּבָּשָׁה

הֶעָנָן הִתְחִיל לִגְדֹּל וְהַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ הִתְמַלְאָה בְּמַיִם

עַד שֶׁהָפַךְ לְעָנָן עֲנָק, עָב כֶּרֶס.

כְּשֶׁחָצָה אֶת קַו הַיַּבָּשָׁה

שָׁאַל הֶעָנָן: "אֵיפֹה אֲנִי?"

"מֵעַל הַגָּלִיל," עָנָה אַבָּא

"מַה יֵשׁ בַּגָּלִיל?" שָאַל הֶעָנָן

"יֵשׁ הָרִים גְּבֹהִים

וְהַרְבֵּה עֵצִים

וְגַם אֲגָם כִּנֶּרֶת," אָמַר אַבָּא

"אָז יֵש לָהֶם מַסְפִּיק מַיִם," אָמַר הֶעָנָן,

"בֹּא נַמְשִׁיךְ."

הָרוּחַ דָּחֲפָה אֶת הֶעָנָן דָּרוֹמָהּ

"אֵיפֹה אֲנִי?" שָאַל הֶעָנָן

"מֵעַל עֵמֶק יִזְרְעֶאל," עָנָה אַבָּא

"מַה יֵש בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל?" שָאַל הֶעָנָן

"הַרְבֵּה שָׂדוֹת יְרֻקִּים

וְהַר תָּבוֹר עָגֹל

וּמַעֲיָנוֹת שׁוֹפְעִים," אָמַר אַבָּא

"אָז יֵשׁ לָהֶם מַסְפִּיק מַיִם," אָמַר הֶעָנָן

"בֹּא נַמְשִׁיךְ."

הָרוּחַ דָּחֲפָה אֶת הֶעָנָן דָּרוֹמָהּ

"אֵיפֹה אֲנִי?" שָאַל הֶעָנָן

"מֵעַל תֵּל-אָבִיב," עָנָה אַבָּא

"מַה יֵשׁ בְּתֵל-אָבִיב?" שָאַל הֶעָנָן

"הַרְבֵּה בָּתִים גְּבֹהִים

וּכְבִישִׁים רְחָבִים וּגְדוֹלִים

וְנַחַל יַרְקוֹן קָטָן," עָנָה אַבָּא

"אָז מֵי הַגֶּשֶם יֵלְכוּ לְאִבּוּד," אָמַר הֶעָנָן,

"בֹּא נַמְשִׁיךְ."

הָרוּחַ דָּחֲפָה אֶת הֶעָנָן מִזְרָחָהּ

"אֵיפֹה אֲנִי?" שָאַל הֶעָנָן

"מֵעַל יְרוּשָלַיִם עִיר הַבִּירָה," עָנָה אַבָּא

"מַה יֵשׁ בִּירוּשָלַיִם?" שָאַל הֶעָנָן

"הַרְבֵּה בָּתֵי אֶבֶן

וּכְנֶסֶּת יִשְׂרָאֵל

וַהֲמוֹן מִתְפַּלְּלִים בְּרַחֲבַת הַכֹּתֶל," עָנָה אַבָּא

"אָז לֹא נַרְטִיב אוֹתָם בִּזְמַן תְּפִילָה," אָמַר הֶעָנָן

"בֹּא נַמְשִׁיךְ."

הָרוּחַ דָּחֲפָה אֶת הֶעָנָן דָּרוֹמָהּ

"אֵיפֹה אֲנִי?" שָׁאַל הֶעָנָן

"נִדְמֶה לִי שֶבָּאֵזוֹר הַזֶּה לֹא הָיִיתִי אַף פַּעַם."

"נָכוֹן," עָנָה אַבָּא

"אַתָּה מֵעַל מִדְבַּר הַנֶּגֶב

וּלְכָאן כִּמְעַט שֶלֹּא מַגִּיעִים עַנְנֵי גֶּשֶם."

"אָז זֶה הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ צְרִיכִים מְאֹד אֶת הַגֶּשֶם," אָמַר הֶעָנָן

וְרוֹקֵן אֶת כֹּל הַמַּיִם שֶהָיוּ בְּבִטְנוֹ.

זֶה הָיָה גֶּשֶם מְקוֹמִי

אַנְשֵׁי הַנֶּגֶב מָחֲאוּ כַּפַּיִּם

וְגַם הֶעָנָן הָיָה מְרֻצֶּה

עַכְשָׁיו הוּא נַעֲשָׂה קַל

מַמָּש כְּמוֹ נוֹצָה.

אַבָּא גָּמַר לְסַפֵּר

וּבַּלַּיְלָה חָלַם לִיאוֹר

שֶהוּא מְדַבֵּר עִם עָנָן

"אֵיפֹה אֲנִי?" שָׁאַל הֶעָנָן

"מֵעַל הַבַּיִת שֶלִּי," אָמַר לִיאוֹר

הֶעָנָן הוֹרִיד עָלָיו גֶּשֶם מְקוֹמִי

וְלִיאוֹר שָׂמַח מְאֹד

חזרה לשירה ופרוזה